לדף הבית
הבלוג של קרין
קצת על הספר שלי "אם לסבתא היה מיקסר"
כבר סיפרתי לכם שהכל התחיל מעוגת שזיפים תמימה. גבוהה כזאת, עם קצף וגם פירורים - כמו שהסבתות היו מכינות. אפיתי אותה על בסיס מתכון מהמחברת הישנה של אמא שלי, עם כמה נגיעות קטנות שלי, והבאתי לחנות של ההורים בקריון.

תוך דקות, הצוות והלקוחות טרפו את העוגה. ניסיתי לשמור פרוסה לאחותי אבל לא היה לי סיכוי. בפיות מלאים כ-ו-ל-ם ביקשו את המתכון, ואתם כבר יודעים שאני – בעוונותיי, לא זוכרת מתכונים בעל פה. זה לא עזר לי – בלחץ הקהל נאלצתי לשחזר את המתכון מהזיכרון (ואחר כך רצתי לבדוק שלא הטעיתי אף אחד). הייתה שם מישהי עם דמעות בעיניים שאמרה שזה בדיוק הטעם של העוגה של סבתא שלה. באותו רגע החלטתי לכתוב ספר חדש, שיוקדש כולו למתכונים "נוסטלגיים", בגרסאות המעודכנות שלי.

לא חשבתי שזו תהיה משימה מסובכת. בשלב הזה הנחתי, לתומי, שרוב העבודה תסתכם באיתור מחברות המתכונים הישנות של המשפחה...

כמה טעיתי.

לפני שנתיים כבר ידעתי אלה עוגות, עוגיות וקינוחים אני רוצה שיהיו בספר. אבל כשפתחתי את המחברות הדהויות חשכו עיניי.

במקרה הטוב - הייתה רשימת חומרים, וזהו (והיה צריך לנחש את אופן ההכנה).
בדרך כלל המצב היה יותר גרוע: כמות הקמח לא מצויינת ("כמה שלוקח"), את הנוזלים מוסיפים "לפי העין" ואת הבצק לשים "עד שהוא מרגיש מוכן".
ברוב המתכונים הישנים הסודות הכי חשובים להצלחה לא הופיעו בכלל (לא פלא שכל כך הרבה אנשים סוחבים עד היום טראומות מעוגות לייקח שצנחו לפיתה ופחזניות שהתפנצ'רו...) 
והכי עצוב היה לגלות שחלק מהטעמים לא שרד את מבחן הזמן, ולפעמים העוגה שבאמת התקבלה מהמתכון הייתה פחות טעימה מהזיכרון שלה.

אבל אני? רק תגידו לי - "אי אפשר" (אגב, לא משנה באיזה הקשר), והילדה הקטנה שבי מתקוממת ומתעקשת שאתגייס לאתגר.

אז התחילה העבודה האמיתית שלי -
להגיע לכמויות המדויקות; להתאים את כל המתכונים לאפייה ביתית מודרנית (עם מיקסר חזק, תנור עכשווי ואפילו קיצורי דרך במיקרוגל, כשאפשר...); לכתוב את המתכונים באופן מפורט, כולל הסברים לכל שלב ושלב בהכנה; לשדרג את המתכונים לטעם של היום- בנגיעות קטנות, מתוך הרבה כבוד למסורת הסבתות.

במהלך הדרך הכותרת הזמנית שנתתי לספר- "סודות מתוקים בטעם של פעם" - פינתה את מקומה לשם "אם לסבתא היה מיקסר". גם בגלל ההתאמות הטכנולוגיות, וגם כי הבנתי כשמתמודדים עם כובד הנוסטלגיה צריך קצת הומור...
את השמות השובבים של פרקי הספר (פרק ה"פרוייקטים", למשל, נקרא כאן "מבצע סבתא") ואת ההברקה לקרוא לסודות המתוקים שמלווים את המתכונים "מעניין לי ת'סבתא" אני חייבת לשף הצמוד שלי, שהוא גם המפיק והמו"ל של הספר (וגם האהבה הגדולה של חיי, אם אנחנו כבר במצב רוח סנטימנטלי...).

רק לגבי ההקדשה שבתחילת הספר לא הייתה לי לרגע התלבטות.
לצערי, בדיוק לפני שנה נפרדתי מסבתי האהובה - סבתא ממי (אליס אסולין ז"ל). הספר הזה מוקדש לה באהבה ובגעגועים.

הספר "אם לסבתא היה מיקסר" נמצא בימים אלה בשלבי דפוס - ויגיע לחנויות בעוד מספר שבועות.
תוכן קולינרי ישראלי איכותי
powered by foody
SapSap